בין שמיים לארץ
החושך זוהר ביום
ולי- אין לילה.
המנגינה שלך
עושה בי שמות
אתה קורא בשמי, אתה קורא בשמה
בשם מי
אתה קורא בחלומות הלילה?
ולשם מה?
בין שמיים לארץ
מתאדה
להיות חלק מחמצן
שתשאף ותנשוף
בחזרה.
ואיך הימים
מתרחקים ונוזלים לי
מבין האצבעות
ואיך המלאכים ישנים
כשאני אוהבת אותך
במיטות אחרות.
בין שמיים לארץ
כפור צורב
מקפיא את דמי
אבל קולך
מרטיט את מיתריי
ומפשיר אותי
בדמעות שורפות
ולפעמים זה מרגיש
שמלא להרגיש אותך
עדיף למות.
מעל השמיים, תחת האדמה
מקורותיי נולדים בכתובים,
זה הרחם העייף שלי
שמוליד אותם כל פעם
והם האמת
כמו שידעתי
כשידעת אותי. |
