נולדתי בשביל לאהוב,
בתוך נפשי העצב הגרוס,
כמו מכונה שמשתמנת מעצמה,
אלכוהול בפאב, לא נגמר לעולם,
מסתובבת על אישון לילה מתכווץ לו לאיטו.

בין גלגלי שיניים נאכלת נפשי,
העצב מתפוגג לו בבטני,
החורף כבר וקר לי בלעדיך,
הרוח מלטפת את גופי בכל כוחה,
עד שאיני מרגישה את צעדיי.

פוסעת למקום שאין ממנו דרך חזרה,
עטפה בהילתך,
נוסע לידי עם המכונית הישנה שלך,
שומע מוזיקה בעוצמה,
אני קוראת לך,
אתה מגביר את הגז.

עומדת בכפור,
עצורה לגמרי,
לא נושמת,
אני-
רוח רפאים.