האוזניים נדבקות לכר במחאה ומיתרי הקול מכחכחים בגרונם, הריסים
עוד מתנערים מכורי השינה והשפתיים מתלקקות,  אפילו הלשון עוד
יבשה... כשצלצול חודרני קוטע את התמתחות גופי המתענג .
ידי מונפת באוויר ונוחתת בחוזקה על השעון הרועד, בגרוני נחנקת
זעקה. אך הצלצול עוד נשמע ופולש אל חדרי, אל צחנת הקירות
והרצפה המעופשת, אל הרגע הפרטי שלי, רגעי הדמדומים המאוחרים
שלי. גופי חסר שינה, השרירים עוד מכווצים, מבוישים, מהלילה
שעבר, הלילה שעבר עלי. עוד ריחם על עורי, טעמם בפי... והשיער
משוך לאחור, עשן הסיגריות עוד נודף ממנו... לא מרפה...
והצלצול, הרעש הזה.....
"הלו?"
"קומי. יש לך עבודה " והצלצול מפסיק.
עכשיו מתחיל לי כאב ראש.


אפשר לעשות את זה על השולחן במטבח. אפשר לעשות את בשירותים.
מצדי אפשר לעשות את זה כאן ועכשיו, רק בוא נגמור עם זה כבר, יש
לי עוד עבודה היום אתה יודע,אז בלי שטויות ומשחקים מוקדמים.
הנה אני מתפשטת... רואה? תסתכל עלי! אתה משלם הרבה כסף! גברים
מסריחים... אתה מאמין באהבה? אל תגמגם לי! נו תשכב, אז מה
אמרת? אתה מאמין?  אהבת פעם מישהי?  אתה חושב שאני יפה? אף פעם
לא אמרו לי שאני יפה... סוטה! ת'עיף ת'אזיקים! תעשה מה שאני
אגיד לך,כן, יופי... אתה רואה? כשאתה רוצה אתה יכול...
אימפוטנט מושתן... אתה יודע,קשה למצוא עבודה בימינו...כל
השוביניזם שמסתובב... קח אותי, שווה יותר מכל הגברים בעולם,
נכון? מה אתה עושה?! אל תלטף אותי! זה לא אהבה פה זה סקס! לא
קשה להתבלבל אתה יודע...
תראה, זיפים... זה נעים, זה סקסי... כלומר הזיפים, אתה לא
חושב? בעצם
עזוב. לא, עזוב... נו, עזוב אותי! די! תפסיק את זה! אני הולכת.
ואל תקרא לי זונה! סוטה...