לפיטר היה שיער בלונדיני.
גם לי היה פעם שיער בלונדיני אבל במשך השנים עם האקלים הישראלי
והכל, הלך השיער שלי והכהה, פעם אחת גם צבעתי אותו לשחור סיני,
זה היה אחרי שאמרת לי שזה יכול להיות לי יפה - שחור הלכנו
וקנינו צבע לשיער ואז נסענו אליך הביתה ואת צבעת לי אותו,
היינו ידידים טובים באותה תקופה, את יודעת, לא אמרתי כלום.
כשסיימת ציחקקת והסתכלת עלי ואמרת "זה נראה מעולה" הראית לי
מראה ואני הסתכלתי על עצמי ולא ממש ידעתי מה לחשוב, אם את
אוהבת את זה, חשבתי, אני מניח שזה יפה, ואת צחקת וכרכת את
הידיים שלך מסביב לצוואר שלי וליווית אותי לתחנת האוטובוס.
זה לקח לצבע כמה חודשים לרדת אבל למרות שזה נוגד לחלוטין את מה
שרשום על האריזה, נראה לי שהוא אף פעם לא ירד לגמרי, וגם
עכשיו, אחרי כל השנים שעברו, עדיין יש לי משהו שחור בשיער, ולא
משנה כמה פעמים אני יעשה קרחת, השיער שלי אף פעם לא יחזור
להיות בלונדיני כמו שהוא היה.
סתם, תכל'ס לא אכפת לי מה הצבע של השיער שלי.

אני פוגש אתכם בכיכר ציון, אותך ואת פיטר, אני מחייך אליכם
ואתם מחזירים לי חיוך, אני מתקרב אליך ואת מחבקת אותי, אני
ופיטר לוחצים ידיים ואומרים נייס טו מיט יו, הוא קצת ביישן,
כמוני, אולי הוא דומה לי? אולי בגלל זה בחרת אותו? סתם, אני לא
הולך להיכנס עכשיו לקטע ממורמר, זה מי שבחרת והוא באמת נראה בן
אדם טוב, בלי ציניות, אני שמח בשבילכם, כשתתחתנו אל תשכחו
להזמין אותי, אני אבוא לבקר אתכם בלונדון, תארגנו לי איזה מיטה
בסלון, יהיה כיף.

אנחנו מתיישבים בפאב, בשולחן צדדי שיהיה אפשר לדבר, אני ופיטר
מזמינים בירה, את לא, את אומרת שתשתי מהכוס שלו, פיטר אומר
שבאנגליה הפאבים נסגרים בעשר בלילה כי כולם שם אלכוהוליסטים,
אם היינו עכשיו בלונדון הפאב הזה היה מפוצץ באנשים, בחור
מעניין הפיטר שלך,  יש לו עיניים ירוקות, את מספרת לו שגם אני
מנגן על גיטרה והוא אומר "אולי נוכל לנגן ביחד מתישהו" אני
אומר "כן, אולי" שנינו מחייכים ולוקחים שלוק מהבירות, פיטר
מתחיל לגלגל לעצמו סיגריה, תשמעי הבחור הזה רק נעשה מגניב מרגע
לרגע, הוא שואל אותי אם אני גם רוצה אבל את אומרת לו "אסף לא
מעשן" אז הוא אומר "אהה, זה יפריע לך אם אני יעשן?" "לא, לא,
תרגיש חופשי" אני אומר לו והוא מחייך וממשיך.  
כולנו שותקים קצת, אני לא מצליח לחשוב על שום דבר שמתחשק לי
להגיד, מה שקצת מוזר כי יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה לספר
לי, למה נסעת ומה עשית שם וכל זה, אבל לא יודע, האמת, שזה לא
ממש מעניין אותי. את ופיטר מסתכלים אחד על השני ומחייכים זה
לזו, בטח הייתם מתנשקים אם לא הייתי יושב עכשיו איתכם.
פיטר קם ואומר שהוא צריך ללכת לשירותים, אני מסיים את הכוס שלי
ומזמין עוד אחת את שואלת אותי אם אני לא צריך לנהוג אחר כך,
אני אומר לך שיהיה בסדר אל תדאגי, אני נוהג יותר טוב כשאני
שיכור, את מחייכת, את שואלת מה חדש אצלי, אם יש לי מישהי, אני
אומר לך שלא ואת אומרת שלא נורא בטח עוד מעט תהיה, אני משקר
ואומר לך שעד לפני חודש יצאתי עם מישהי שפגשתי בצבא.
את שמה את היד שלך בתוך היד שלי ואומרת "התגעגעתי אליך"
"וואלה?" אני שואל, פיטר חוזר.

כשאנחנו יוצאים החוצה אני מרגיש די שיכור, מסתבר ששתיתי מהר
מידי, אני ואת מתחבקים ואני ופיטר לוחצים ידיים, אני חושב שהוא
מחבב אותי הפיטר הזה, הוא מבין שאני לא מהווה סיכון בשבילו,
אין לי שיניים, אנחנו אומרים ביי ונפרדים אני רואה איך את עולה
על האופנוע שלו, מחבקת אותו בשביל לא ליפול לובשת את הקסדה,
הוא באמת משהו מיוחד הבחור הזה, מאיפה הבאת אותו, גם מגלגל
סיגריות, גם רוכב על אופנוע והשלווה הזאת שיש לו בעיניים, הוא
בטח בודהיסט או משהו, בטח קרא את "זן ואומנות אחזקת האופנוע",
גם אני קראתי את זה פעם אבל לא הבנתי כלום.

לאט לאט ולא בצורה מאוד סימטרית אני פוסע לכיוון האוטו שלי,
מסתבר ששכחתי לנעול אותו, בטח מרוב התרגשות שכחתי. אני מתיישב
בפנים, נושם נשימה עמוקה, זהו, מי יודע מתי אני אראה אותך שוב,
אולי תחזרו ללונדון, תגורו בדירה קטנה בבניין מלא בחבר'ה
צעירים מכל העולם, את תמלצרי והוא ינגן על הגיטרה שלו בפאבים,
יהיה לכם טוב.

אני מתניע את הסובארו שלי, האמת, שאני לא נוהג יותר מדי טוב
כשאני שיכור, סתם אמרתי לך, אני גם לא נוהג טוב כשאני פיכח.
אני יוצא ממגרש החניה ומתחיל לנסוע לכיוון הבית שלי, ברמזור
האדום אני מדליק את הרדיו, יש חדשות, ראש הממשלה אריאל שרון
אומר שלטובת השלום ישראל תצטרך לעשות ויתורים כואבים, ויתורים
שיכאיבו לו באופן אישי.

כשאני מגיע הביתה אני קצת מסתבך עם החניה אבל בסוף מסתדר, אני
נכנס לחדר שלי, חולץ את הנעליים, נשכב על המיטה ועוצם את
העיניים, אני חושב עלייך על מה שאת עושה עכשיו, בטח יורדת
מהאופנוע ומורידה את הקסדה, גם פיטר מוריד את הקסדה ואת יכולה
לראות את השיער הבלונדיני שלו עולה ויורד בגלים כאלה, את יודעת
גם לי היה פעם שיער בלונדיני, אבל צבעתי אותו, בשבילך.