לפעמים עוברת בי תחושת נעימות, תחושה של כיף, של אהבה;
לפעמים אני מרגיש שזהו, מצאתי את החצי השני ויהיה טוב עכשיו,
אבל זה לא כך;
לפעמים נדלקת בי אש מוזרה, שאומרת לי לא לוותר, ותמיד יהיה את
הרוע שינסה לכבות.
עד עכשיו נדלקה בי אש, הרגשתי בשמים, ומישהו בא וכיבה אותה;
אבל עכשיו זה שונה, אני לא מצליח לכבות אותה, איך זה? אני
נכווה ממנה, זה כואב לי.
היא אומרת שזה חסר סיכוי  ועדיין אני לא מוותר, האם זה טוב?
האם זה בריא?
אני נפגע למרות שהיא לא מנסה לפגוע, אבל היא אוהבת אותו, ואני
אוהב אותה.
הוא פגע בה והיא לא מוכנה לוותר עליו כמו שאני לא מוכן לוותר
עליה, לאן יוביל אותנו מעגל זה?
זה כואב לי, אבל אני שורד, לא עובר יום בלי שאני חושב עליה,
אני מנסה לתאם פגישות בנינו כדי שזה ילך יותר, אבל זה לא עובד,
אם התחושה שלה כלפי הייתה כמו שלי כלפיה לא היה יום שלא היינו
נפגשים. למה אני צריך לחיות בתוך בועה של דחייה? למה הרגש שלי
תמיד חד צדדי? אומרים שבסוף תבוא האחת, והיא באה, אבל היא לא
רוצה בי, אני לא מוותר, אני לא אובססיבי אבל אני לא אוותר,
היא בסוף תראה שגבר ששווה את הדמעות שלה לא יגרום לה לבכות,
והרותם הזה החבר שלה, לא רק גרם לה לבכות אלא הרס לה את החיים!
אני מוכן לוותר על הכול על הכבוד שלי על הלב שלי על החברים שלי
ועל הכול, רק שהיא תהיה מאושרת ושהיא תאהב אותי.
אלוהים, אני פונה אליך, אתה בטח רואה אותי, אני בוכה, העיניים
שלי דומעות וליבי כואב.
זה מה שאתה רוצה? כך אתה חושב שמגיע לי? אתה לא חושב שהזמן
הגיע? אתה לא חושב שכאבתי מספיק? אני אומר לך, אני לא עובר
הלאה, אני נשאר איתה, אני נשאר כך. יהיה לי כואב אבל אני לא
אתייאש זה מה שאתה מחנך את כולם לא? לעמוד בניסיון? אני אומר
לך, שאני אעמוד בניסיון הזה, ואני לא אוותר! אני בהלם מעצמי
שאני אומר כאלה דברים אבל זו התחושה וזה מה שיהיה!
לא טוב היות האדם לבדו....
תפסיק עם הניסיון, זה כואב לי, אני הילד שלך למה אתה רוצה
שיכאב לי ככה?
אני מבקש ממך, אל תיתן לי להישבר, אני זקוק לה והיא זקוקה לי,
אני אוהב אותה, תן לה לאהוב אותי...
בבקשה...