זה לא קרה פתאום
זה התגנב בהדרגה.
התחלתי להרגיש
מן כזאת מועקה.
לבי התרוקן,
ימי הפכו קודרים,
גיליתי יום אחד שאיבדתי אותה.
אולי כי זלזלתי בה?
או לא נתתי לה כבוד?
או כי הייתה מובן מאליו.
הייתכן שברחה לי?
או נטשה אותי כנקמה על יחסי?
היא הייתה שלי, הרבה שנים,
ועכשיו איננה "האהבה שלי."
האהבה שלי הלכה לאיבוד.
משוטטת בודדה אומללה
בדיוק כמוני.
כשהייתה לי אהבה הייתה לי יצירה.
הייתה לי נתינה ועוד הרבה דברים.
האהבה זה עולם ואורו,
תשוקה והולדה,
חמלה והבנה,
שלום ושלווה והרבה אור.
אם תראו אהבה עצובה משוטטת בעולם,
לבד.
תדעו שזו האהבה שלי.
אל תיקחו אותה ממני,
כוונו אותה אלי,
אל ביתי, אל לבי.
ואולי אז יחזור האור אל עיני.
2004-11-27 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.