אֲנִי יוֹשֵׁב עִם אִמָּא שֶׁלִּי
בְּבֵית-קָפֶה בִּיהוּדָה-הַמַּכַּבִּי לֹא רָחוֹק
מִדִּירָתָהּ
(שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ רָחוֹק מִדַּי)
הַמֶּלְצָרִית מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי קְצָת מוּזָר
כְּשֶׁהִיא מְבִיאָה לִי שְׁתֵּי כּוֹסוֹת קָפֶה
מַשֶּׁהוּ מְטֻשְׁטָשׁ לִי בָּעֵינַיִם
מַשֶּׁהוּ לוֹחֵץ לִי בַּגָּרוֹן
הַשֻּׁלְחָן מְכֻסֶּה בְּמַפָּה שֶׁל שְׁתִיקָה
שֶׁמְּטַפְטֶפֶת אֵלַי כְּשֶׁאֲנִי מַמְתִּין לָהּ.
אִמָּא נִרְאֵית כָּרָגִיל, לוֹבֶשֶׁת ש-ִמְלָה כֵּהָה
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ לְהִזְדַּמְּנוּיוֹת
חֲגִיגִיּוֹת
עוֹנֶדֶת שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב עָבֶה שֶׁחָשַׁבְתִּי
שֶׁנִּגְנְבָה פַּעַם
פִּתְאוֹם הִיא אוֹמֶרֶת לִי שֶׁנֶּחְמָד לָהּ פֹּה
אֲבָל לָמָּה אֲנִי מְבַזְבֵּז אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלִּי עַל
בָּתֵּי-קָפֶה
כְּשֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת קָפֶה שָׁחֹר בַּבַּיִת
עִם הָעוּגָה הַמְּמֻלֵּאת שֶׁהִיא תָּמִיד מְכִינָה לִי.
יָדַעְתִּי: עוֹד לִפְנֵי שֶׁדִּבְּרָה
הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה מָה שֶׁהִיא תֹּאמַר
אִמָּא אַף-פַּעַם לֹא אָהֲבָה בָּתֵּי-קָפֶה
גַּם כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה.