לעיתים קרובות אני רואה מולי קיר בטון עומד.
לעיתים קורובות
הצורך להפיל אותו הוא ההרגשה הכי טובה שתהיה לי בשבועיים
הקרובים.
כמו "מתמטיקה שחורה":
אני יורה ולוחץ על הplay. יציאה של טיל היא פתיחה מעולה לשיר
רוק
ואני מתגעגע לתקופה שרוק היה נוזל לך על הגוף כי היתי מנגן
עליו כמו קונטרה-בס, רק ג'אז איטי.
ויש ילדים קטנים שאני אוהב ויש ילדים קטנים שמשטים בי להורגי.
ברוב הלילות אני הולך לישון, שתדעי, בלי שום דבר בין הידיים.
את מחבקת דובי ישן,
לי רובה מעושן.
ואז הם תוקפים אותי, אני גוליבר והם קטניםקטנים אבל עם שיניים
מחודדות
עוקצים את גופי וקושרים למיטה.
מוצצי דם כאלה מזכירים לי
כשהייתי טיראנוזאור רקס, נוגס בצווארך עד שהעורקים התפקעו.
[אהבה אני מעדיף לעשות על מזרן אדום]
שמעתי שמעלים מחדש את הסרט עם הקוף הענקי
(בשחור-לבן)
והאישה שהוא מחזיק ביד כמו צעצוע.
את הסרט הזה תלכי לראות עם מישהו אחר
אני סוגר שבת.
