ניצוץ של חום זוהר
בתוך חוטי הגשם
הגשם שישטוף את נשמתי
מתוך ורידיי עם דם נוזל הרעל
נשתף בגשם, מנקה אתי
אמת העירומה, מראה פאתטי
אבל גם זה יחלוף, כרוח סערה
חיבוק אחרון, בין מפלי המים
מוחץ את עצמותיי, חורט בנשמה
מהר, בשרי נמס אך תוך זרמי הגשם
בכל מקרה אתה רק הזייה!
הופעת באביב, פתאום, מתוך הערפל
הנשיקה שלי, שלך, בגשם
הכי יפה, האחרונה, צורמת
נשיקתי האחרונה... ואז - לעזאזל

אחרי הגשם מופיעה הקשת
ארק יפיפה, יזהר על גופתי
חבל שמחזה כזה אפסיד
ממילא הקשת היא זו שהרגה אותי