זה הדבר שמכאיב לי בפנים, שגורם לי לאהוב אותך כל כך. שגורם לי
להתגעגע אלייך. שגורם לי להיות עצוב כל פעם שאני לא שומע משהו
שבא ממך. גורם לי לרצות שתהיי לידי בכל רגע.
אני אוהב אותך, הלוואי שידעת עד כמה. עד שלמדתי להגיד לך את
זה, כבר לא הייתי בסביבה.
שנאת אותי על העובדה שברחתי. כעסת עליי. אבל אהבתי אותך. הגעתי
למצב שאני שלם עם הכעסים שלי וגם עם מה שהיה. עם זה שפגעתי בך.
שעזבתי אותך. הלוואי שהכאב הזה שאני מרגיע כל פעם שאני חושב
עלייך יעבור. הלוואי שנוכל להיות ביחד כמו שהיינו אז, בתקופה
אחרת ובמקום אחר. הלוואי שיכולתי שוב להגיד לך שאני רוצה אותך
בלי גבולות, אבל אני לא יכול. הצלקות והחורים רק התאחו
והתרגלתי לקיומם. אני לא רוצה לפתוח אותם מחדש.
לעולם אני לא אפסיק לאהוב אותך, למרות שעברו כבר כמה חודשים
טובים מאז שנפרדו דרכינו. אני שונא את העובדה שנפגעת בגללי,
אבל אני מאמין שתהיי בסדר. אני בכל אופן כבר עברתי הלאה. יש לי
מישהי חדשה, שינקינאית ובאמת מיוחדת.
אני לעולם לא אשכח אותך,
השקית הקטנה מטאואר רקורדס.

מוקדש לכל המוכרים בטאואר רקורדס באשר הם.