New Stage - Go To Main Page


כשאני משילה את עורי
הצבע בעיני דוהה,
והליכלוך פורץ מתוך הנקבים
כמו בורח מהשיטפון הגדול.

כשאני משילה את עורי
העולם נעשה מזוהם מסביבי,
ונשמתי נעשית מרה מכל שחור
עד שאפילו הכליות מאבדות ממוסרן.

עצרו את הכל, אני רוצה לרדת!
תנו לי להתפלש בביצות הבושה
ולשקוע בתוך הרחמים
ללא ענף שאותי יושיע.
טובעת בעיניים בוציות
בעוד הרפש חודר לריאותי באין מפריע.

אני מייחלת להקיא את נשמתי כבולמית
שמזמן מאסה באוכל המציף את קיבתה.
שוכבת בחדרי חדרים על אסלה עירומה,
מרימה את ראשה בעיניים ריקות
ומסרבת להודות בקיום השריטה.

כשאני משילה את עורי
השמן נשפך משיערי ומחתים את ידי אהוביי המנחמות.
הם אינם מבינים.
זהו תהליך בלתי נמנע בו אני חושקת וממנו נגעלת.
נחשפת כולי בשיא כיעורי.

פניי נהפכות לחסרי תווים
כמו בציוריי.
פנים המעידות על אישיות
הנמחקת מהדף בהתנגדות מינימלית.
איש כבר לא מסוגל להביט בהן
מבלי לחוש סלידה.

מסביבי כלים יפים ללא תוכן
עם קלשונים בעינייהם,
אותם הם נועצים בעורי החשוף
תחת השכבה המושלת,
ומוסיפים צלקות חדשות
אשר יחרטו בבשרי לנצח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/12/04 16:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קורנליה דה רד דימון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה