אני יושבת על הגדר בכניסה ליופי של עולם
הכל יש, אך זה לא מושלם,
מישהו מחזיק לי את היד
יכול להיות שזה אף אחד.
רוצה לומר רק מילה אחת מהרבה שאינן
מחפשת לעצמי את משמעות החיים ומה שבינם,
שילוב של שתי מילים הורסות את ההרגשה
כך שאין סיכוי שתבוא התחלה חדשה
הדלתות נסגרות בלי שום המשך
אני לא עצובה כדי שהאושר ילך.
כל מה שרציתי לומר נעצר
להיזכר בחיוך מרגיש מיותר
הדברים שכל כך ברורים נגמרים בשאלה.
אי אפשר לתת לדמעות לחכות
מרוב עצב השפתיים שותקות.
השמים שחורים משאירים אותי לבד
למעלה ניצוץ,נשאר לי רגע מיוחד.
מוקדש לזיכרון שלי |
