היא הביטה בעיני, התכופפה ונשקה לו.
היא הרימה את מבטה שנית, כאילו רוטנת לעברי. ידעתי שמתסכל אותה
שאין לו שם.
"אני מבטיח לך, אני אמצא לו שם, אבל זו לא סתם החלטה, אני צריך
לחשוב על זה"
אחרי שמיקי נרדמה התפשטתי והלכתי להתקלח. בדרכי הסתכלתי למטה,
מביט בו מצטנף במקומו, מתגמד אל מול הקור.
הוא היה גדול ושעיר אז החלטתי בסוף לקרוא לו צ'ובאקה. אתם
יודעים - על שמו של ההוא ממלחמת הכוכבים.
מאז שהיא איתי מיקי כועסת עלי כי לא החלטתי איך לקרוא לו, כבר
הכרתי את הטיעון שלה בעל-פה - זה לא הגיוני, שמשהו שאתה כל כך
אוהב פשוט יסתובב לו בעולם בלי שם.
ולגבי השם שנבחר, זה לא שאני פריק של מלחמת הכוכבים, אבל השם
הזה פשוט הלם אותו.
באותו ערב כשסיפרתי למיקי מה הוחלט היא ממש צחקה כמו אמרה שלא
יכלה לחשוב על שם טוב יותר בעצמה. היא קירבה את שפתיה ונשקה
לראשו, והוא, כבר מתגעגע למגע שלה הזדקף מרוצה, כדי לפגוש יותר
טוב את מגעה.
מיקי היא הראשונה שהתעקשה שאני אמצא שם עבורו, אולי זה כי היא
אוהבת אותו יותר מהקודמות.
הקודמות פשוט התייחסו אליו כאל מובן מאליו, הוא פשוט היה שם,
זה לא היה משהו מיוחד עבורן.
אולי זאת הייתה אחת הסיבות שבגללן העפתי אותן מהבית שלי,
האדישות כלפיו, באמת היה חשוב לי שהן יעריכו אותו כמוני - אחרי
הכל, הוא באמת היה מדהים.
אבל מיקי, אצלה זה היה שונה - הייתם יכולים לראות את זה במבט
שלה, כשהיא ראתה אותו בפעם הראשונה. לו רק הייתם שומעים את
קריאת ההתפעלות אשר יצאה מפיה כשהתקרבה אליו בעדינות, משתדלת
שלא להיות מרתיעה מדי, נוגעת בו ברכות.
בהתחלה זה היה עבורי כמו חלום, למצוא מישהי שכל כך מעריצה
אותו, אבל עם הזמן זה נראה שמיקי אוהבת את צ'ובאקה יותר משהיא
אוהבת אותי.
היא כבר לא הייתה מתייחסת אלי כמו פעם, כבר לא יכולתי לדבר
איתה עד אמצע הלילה, ולהביט בה נרדמת בזרועותיי.
זה היה מגיע למצבים מביכים בהם הייתי מתעורר ומגלה שהיא משחקת
איתו בזמן שאני ישן, בלי לשאול אותי בכלל אם זה מפריע לי שהיא
לוקחת בעלות על משהו שהוא רק שלי, ולא של אף אחד אחר.
כשבכלל העזתי לשאול אותה לפשר העניין היא הסתכלה עלי באיום.
כבר יכולתי לקרוא את דבריה ממבטה,
"אתה יודע, זיו, אני איתך כבר חצי שנה, אני חושבת שאני אחראית
לזה שצ'ובאקה מרוצה טיפ-טיפה יותר ממך, אז בוא ולא תתערב במה
שקורה כאן, כי אם תמשיך להיות כזה כבד, לא רק שתאבד אותי, אלא
תצטרך אתה להסביר לצ'ובאקה למה הוא צריך לסבול את הקפריזות
שלך!"
אם הייתי יודע שהיא תהיה כזאת כלבה אולי לא הייתי מתחבר איתה
מלכתחילה, אבל אני תמיד נופל בקטעים האלה, כי כשאני עובר ברחוב
או סתם באיזה מקום, ואני רואה אחת כמוה מחייכת אלי בעיניה, אני
ישר נופל בזה ועושה הכל כדי להשיג אותה.
אבל הפעם האחרונה פשוט הגדישה את הסאה. והחלטתי להיות חזק.
"נמאס לי ממך! את כבר לא מתייחסת אלי, את לא משתינה לכיווני
כבר חצי שנה! יש לי רגשות את יודעת! אני דואג לך, ואוהב אותך
כבר כמעט שנה, וכל מה שאת רוצה זה רק צ'ובאקה צ'ובאקה צ'ובאקה.
אז בואי ואני אגיד לך משהו עכשיו גברתי - צ'ובאקה ואני זה עסקת
חבילה, הוא מחובר אלי ואני אליו, את לא יכולה לקחת רק חצי מזה,
או לאהוב רק אחד מאיתנו! ואם יש לך בעיה עם זה, אז מבחינתי את
יכולה להעיף את הפרצוף השעיר שלך מהבית שלי, חתיכת כלבה!"
אולי קצת נסחפתי עם הנאום שלי, כי אפילו צ'ובאקה נבהל והתכווץ
בתוך עצמו, כמו מנסה להרחיק עצמו ממוקד המריבה.
מיקי הביטה בי ונבחה בעוצמה,
"אני אפילו לא הולך לנסות לפייס אותך" אמרתי "עופי מפה יא
קרצייה, תחזרי למכלאה ממנה הבאתי אותך" פתחתי את הדלת ונתתי
לפודלית המעורבת החצופה הזאת לברוח מדירתי.
