|
את מילותיו אני מזהה לאט
הוא שוקל אותן
בדמיונו מנסה
להתקרב אליה
ביום החם המנומנם
הוא אוחז בעטו
על בלוק שקנה
חושב מחשבות מציאותיות
מסתכל עלי בפליאה
ואני אליו מתנצל
הוא מחייך
רוכן על הבלוק
ומתנצח עם העט
וידו מרחפת על הנייר
בעיניים מנומנמות
שוב מסתכל סביב
וקולו בגוונו היחידי
משרה עלי
שלווה |
|
|
החור של התחת
שלי השתלט לי על
החיים.
הוא מעשן, אוכל
כמו חמור, מחטט
באף ברמזורים,
ממש בן-אדם.
אז קדימה
לשלטון
לכל חור יש אור! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.