|
את מילותיו אני מזהה לאט
הוא שוקל אותן
בדמיונו מנסה
להתקרב אליה
ביום החם המנומנם
הוא אוחז בעטו
על בלוק שקנה
חושב מחשבות מציאותיות
מסתכל עלי בפליאה
ואני אליו מתנצל
הוא מחייך
רוכן על הבלוק
ומתנצח עם העט
וידו מרחפת על הנייר
בעיניים מנומנמות
שוב מסתכל סביב
וקולו בגוונו היחידי
משרה עלי
שלווה |
|
|
"אז חברה שלי
עזבה אותי בשביל
אחותי,
פיטרו אותי
מהעבודה,
ההורים שלי שכחו
שיש לי יומהולדת
היום..."
-משורר בהתהוות
מחפש חומרים
לשיר חדש.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.