מאיה פרשל / צחוק הגורל |
את פצצת זמן מתקתקת
ואותך אי אפשר לעצור
רק תני לילד צ'אנס,
רק תני לו לעבור.
הילד ניסה,
ניסה ולא הצליח,
ניסה הוא לשווא,
כי בכניסה עמד צריח.
הילד אמר:
"כמה את נאה!"
ואת צחקת וענית:
"נתראה בשנה הבאה..."
2002
המשהו-שמתקרב-למונח-שיר הראשון שלי. כתבתי אותו לחברה, לא משהו
רציני.
תמיד חרזתי, כתבתי דברים בסיגנון, פשוט זה נראה הכי הולם
להיחשב כמשהו כזה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|