עדן רוזנברג / בנשימה אחת |
ואני בתגובה המשכתי לבהות בנקודה רחוקה
החופש אמר לנו שהזמן נגמר
ושצריך כבר ללכת הביתה.
שנינו ידענו שבשביל זה
כבר מאוחר.
אני רק השענתי את הראש
ואתה כבר רצית שאני אסתובב
המציאות אמרה לנו שאם היה אז אז אולי
ועכשיו,
רק נשיקה אחת על הלחי
כדי להגיד לי שאתה אוהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|