ש. רחל / דממה |
על סדין לבן.
כבסה אותו אמש לפי ההוראות.
ובעוד כמה לילות,
אני יודעת,
יכסו את עינייה בסדין
ועור פני בחשכה ילבין.
מאז,
אני רוקמת חלומות ילדות
ופחד.
על עור פניי תצא ותכנס המחט
ופי עודו כפות
ובקצה, מזמן אבד החוט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|