ש. רחל / ירושלים |
חברו להם ארץ ושמים
בשיחת-חולין קדושה וקלילה כאחת
שכולה טיפות של מים.
ואני הרחתי איך קורמת לי עור
של אור
ומתחברת לה יחדיו ירו-שלים.
ושוב נולדתי, התגשמתי, נוכחתי,
והייתי עתיקה מאוד
כתינוק בן-יומו,
ואף העקדה הכבשה, הקשה,
התרככה סוף סוף במים,
ירושלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|