לרה רוזן / כרגיל... |
נמאס להיות לבד
תחת צל עץ הדחייה
כל חצים ששולחת
עפים בחזרה עם רעל, הישר לנקודה הרגישה.
הבדידות נמאסה
כל הזמן קר
דמעות נשפכות על משהו שלא קיים
עצוב ושמח לשמוע על חוויות של אנשים, שלהם את כל מה שיש, לי
חסר.
עולמות מופרדים
מתוק ומר - הבדל ניכר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|