אוספת את שערה הארוך
לצמה עבותה,
שלא יצעק.
ומעל - הצעיף הגדול והדק.
פונה בצעדים מדודים
למטבח, לבדוק
אם רתח המרק,
אם תפח הבצק מתחת לבד החזק,
שקיבלה מסבתה.
ובחצות - בשנתה -
תפח שערה ורתח וגלש
והצמה נפרשה לדרכים אינספור
בתוך יער סבוך וגדול,
והצעיף המשומש
התחדש והיה לציפור
צבעונית, מסוככת מעל בכנפיה,
מסתובבת סחור-סחור
במחול שיודע הכל
וקוראת בלי קול:
"קומי צאי אחותי תמתי
ולכי לך בעקבות חלומותייך,
כל הדרכים שסללת בשנתך
פתחו שערם בפנייך,
מחכות לבואך
          אלייך".