רוני זורר / ים |
שותקת, שותקת.
כי כשזה בא גלים גלים,
גדלים, נוזלים, נופלים, נובלים.
וכשגאות של שקט
כובשת עוד חוף
מאיימת בחרש
לעלות מן הים ולקטוף,
חול וצדפים,
להקות של שחפים.
אוקיינוס של נצח,
וקצף גלים
מאיימים לעלות ולסחוף
לצוד ולחטוף
יצורים קסומים,
יצורים תמימים
שטובעים שוב ושוב
בכוחו המכשף של הים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|