אם את זוכרת, אז ישבנו
ולגמנו רגע מר-מתוק
אני בוץ
את נס או הפוך

כבר אין בנו דבר שבו לחלוטין בטוח
עם חלב? בלי סוכר? אף-פעם לא זוכר
בלי עתיד, בלי עבר, זה מזהיר וזה כבה
היום הזה עלווה, אט-אט נושר מחיינו
זה היה קצר, והחשבון ארוך
על גג המסיבה ההיא בברוך
בניין מספר שלוש.

כשהצלחתי למקד את המבט
יצאת מן הטשטוש המזופת,
ולו לרגע קט.
הצעתי לך, מזהב לבן, טבעת
הבטת בי דרכה, ראית דרכה
קפה שחור.

והעזתי לשאול אם הוא בכלל דומה לי
והעזת לענות, שיש לי עוד מה ללמוד.
שאלת, "שחור, בלי חלב וסוכר, נכון?
אותי רק נס יציל - יש לך שעון?"
וזה היה קצר, והחשבון ארוך
על גג המסיבה ההיא בברוך
בניין מספר שלוש.

כשהצלחתי למקד את המבט
יצאת מן הטשטוש המזופת,
ולו לרגע קט.
הצעתי לך, מזהב לבן, טבעת
הבטת בי דרכה, ראית דרכה
קפה שחור.

כשקמת, ניערת משיערך את הדממה
אורות המסיבה כבו כשהתפזר
אני עכשיו מודע לקיומה, לקיומך
הסרת רק קוקו אחד והכול מתבהר
כבר ראיתי כפול את שיערך הארוך
על גג המסיבה ההיא בברוך
בניין מספר שלוש.

כשהצלחתי למקד את המבט
שוב סטרת לי על הלחי ושתקת
אפילו בלי משפט.
הצעתי לך חלב לבן, קיבלת
עד תום ממנו מזגת, חשבת
והקפה שחור