|
מתגעגעת לימים
שהיינו מתנשקים
איך היינו מתנשקים
בחלון היו אדים
וכולם היו יודעים
שזאת אני וזה אתה
בתוך הרכב
והרדיו מתנגן היה
וקור צורב להם בחוץ
ולנו חם היה
בתוך הרכב
היית מערסל אותי
בכפותייך הגדולות
עוטף ולא נותן לכלום לחדור
מתגעגעת לימים
עכשיו נשאר לי רק לזכור
לנצור לשמור רגע כה מתוק
לפרוק למחוק לשתוק
לשכוח שהכרנו
אין אתה ואני
אני ואתה
אין אנחנו יש רק אני
ואין שלנו |
|
|
כל העולם במה
ואנחנו-
אנשים וירטואלים
חסרי חיים.
שייק מוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.