אני, אחרי חצות והטלויזיה דולקת מולי.
הסרטים רצים, והדמויות מתחלפות ואני לא זזה.
מן תקבולת של בני האדם לעומת העולם.
נגמרים ומתחילים...
והטלויזיה דולקת מולי עדיין.
חושבת על מחר שכבר הפך להיות היום וקוראת הורוסקופ בתקווה
שיהיה שינוי ושמחר יהיה טוב.
- לא שחלילה היום הזה היה רע או משהו כזה...
אבל הטלויזיה דולקת מולי ואני פה,
יושבת לבד על המיטה הזוגית,
כותבת דברים ועוד דברים על צג מסך המחשב שלי, והדמויות ממשיכות
להתעסק בקונפליקט שנכתב להן,
ואני, חסרת תנועה ולא משתנה.
והמחשבות שטחיות.
מצב סטאטי שכזה אבל עדיין מקווה לטוב ושיהיה בסדר.
- לא שרע לי חלילה.
יש אנשים שסובלים יותר...
- לא שחלילה אני סובלת.
אבל קפאון הוא לא חיובי.
ואם חלילה ואם לא, קר לי.
והטלויזיה,
דולקת מולי.