אני כותב שירה דו-לשונית
בעברית ובשתיקה
וקורא במפת העולם טרם השינה
מתכנן לי מסלולי בריחה.
אני כותב שירה חוץ לשפה
בסימנים דמויי אותיות מאירות
ומשנן במבוכה מתחת לשמיכה
הוא צל הוא צלם הוא מצלמה
הוא דם הוא אדם הוא אדמה
הוא אל הוא צל הוא הצלה.
אני כותב שירה
חוץ לעצמי
ולוחש לאהובתי בעת מעשה האהבה:
אהיה לך איש ותהיי לי אישה
כך לא נולדת דת חדשה.
אני מוחק שירה
בעברית ובשתיקה
שורה שורה
יום יום
לילה לילה
וקורא במפת העולם
טרם השינה
מחפש לי מולדות חדשות ישנות
ודרכים לאמונה
אומר ללבי בשתיקה ארוכה:
משה לימד תורה מן השברים של הלוחות
אין לי זמן פנוי ממחשבות.