יואל דהן / בלוז לפעמוני רוח |
זוכר את הימים כשרק נפגשנו
עמדנו מול הים בחשיכה
אמרת שקר לך והצפנת ראשך
בשקע צווארי
ואיך הגנבת לי כמה אצבעות
לכף היד
פעמונים של רוח אז ניגנו בי
צלילם נישא עם ריח היסמין
ואת היית כל כך יפה
שזה צבט לי בוורידים
לא חשוב אם אין לי בית
לא חשוב אם אין בגדים יפים
מספיק לי ג'ינס ישן וסוודר
וצלילי פעמונים של רוח
שעדיין מנגנים בי
הבית שבנינו ריק עכשיו
חסר בו קול צחוקך
ומצהלות של ילדים
אני ממתין לך כאן בשקט
ויש בי גם תקווה קטנה
שעוד תשובי.
בחדרים עוברת מן אוושה כזאת
צליל של פעמון הרוח התלוי
שמזכיר לי שהיית כאן
ואינך
לא חשוב אם אין לי בית
לא חשוב אם אין בגדים יפים
מספיק לי ג'ינס ישן וסוודר
וצלילי פעמונים של רוח
שעדיין מנגנים בי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|