מוטי פרי-מור / טבע האדם |
עצב, כלימה, ילל, דאבה,
זועה, אימה, מררה,
המצמצמות הלב כניר נמעך.
אגרופי קמצו, דמעותי עצרו
באין מענה על רוע סגלותינו,
למרות האזעקה, התוכחה
הילכתי כגולה במצעד דוה.
נשאלתי, האם יודע אני
הרחמנות, הגיל, אושר, זוהר,
שפע, טוהר, נוחם,
המרחיבות נפש כמפרש פרוש.
אצתי למצוא חום החמה
לגהץ בה קמטי פני החרושים
לקרוא מורא ברגש רחמן
על טבע האדם על זו האדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|