רבות הפעמים בהן אני חש לבד
בהן אני מרגיש כאילו אני אחד, לעומת קבוצה.
אך זה נהיה אף יותר גרוע, לא די בכך שאני לבד
אני כיליתי את עצמי, אני כבר איני מאוחד
מאמציי הסתיימו, הרצון והסיבולת שובתים,
אין עוד רוח במפרשי כמו שאין זרמי אוויר מתחת לכנפיי
ואני מתרסק.

בתחילה, רציתי, וככל שרציתי כן גם ביצעתי ועשיתי
למען המטרה החשובה והנעלה העומדת לפניי
אך העבר עבר והעתיד עתיד לבוא
ושם איני רואה עוד מאמצים הבאים ממני, תסתדרו יותר טוב בלעדי.

כעת תורכם להשקיע, תורכם לנסות להשפיע
תורכם לבצע, תורכם לתכנן, תורכם לבוא ולהתחנן
מאסתי בעצמי, מאסתי בעולם ויותר מכל בכם האנשים
מדוע שאעבור זאת שוב לאחר הפעם הראשונה
אפילו שזאת הפעם העשרים
מדוע שאתקשר ואשאל לשלומכם
כאשר אני איני נשאל ואני איני עונה
ומדוע שאקבע תוכניות להערב כאשר אין ברצונכם לבוא
מדוע שאני לא אהיה זה שיאמר את ה "לא".

תשובות אין לי
שאלות יש יותר
אך המאמץ האחרון הוא זה
אני בזאת מוותר.