שלומית דגן / מחוף לחוף |
חציתי חופים
חלפתי על פני משפחות
והמשכתי לרוץ
הרוח נשאה את החול אל עיניי
ושערי התמלא גם הוא
בגרגירי החוף הצהובים
המשכתי לרוץ.
ראיתי אין ספור סיפורים
בדרכי על החוף
אבל את סיקרנת אותי יותר.
יושבת לך על החול
לבדך. בוהה בעוברים ושבים
רציתי לשאול לשלומך, לא היה לי
נעים להפריע, ובכל זאת
הינה אני, טבע האדם גבר על
יחסי האנוש
באתי לשאול לשלומך
הוא אמר, ואני שאלתי אותי יחד איתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|