כאשר אנשק את שפתיך הקרירות מצינת הלילה
גופך, עטור אבק הכוכבים יזהר בחשכה
יראה לי את הדרך
כפור חולף של נשימה חמה, אשר ילך ויתאדה
יסמן את המקום שבו אותך אהבתי
לוחש לך סוד, את נאנחת
נפסקת לאיטך, מובילה אותי אל שעריך
באיטיות, צף לבדי, נטול כל זמן
מרצד אל מול פניך, כמו כוכב נופל
אתן לך חום, אך מה נשאר
מה זה איבדנו בדרך, בצדודיות השבילים
עם הזמן שנוזל בין הסדקים
הלכנו גם אנחנו לאיבוד
מחוגי השעון זזים לפי הקצב
עצים נושמים, יבשות עתיקות זזות
באותו הריקוד הנחבא מהעין
אשר סוחף גם אותי
הרחק ממך
כפור חולף של נשימה חמה, אשר ילך ויתאדה
יסמן את המקום שבו אותך אהבתי
משאיר אותך, גופך אפוף באבק כוכבים
לבדך במיטה, בוכיה |
