|
יוצא מתוך חיי
כמו רוח סתיו.
נכנסת כה לאט לליבי
לא ידעתי לאן זה יוביל.
אך עכשיו הלב מרגיש
עכשיו יודע הכל
ששיחקת לי ברגשות
לא התביישת לנצל אותי
לא התביישת לביש אותי.
ועכשיו נזכרת בכל הרגעים
אולי הם לא כל כך נוראים.
אבל לא אשכח לך לעולם
את המשחקים שבהם השתמשת
את הדברים שלא נתת
את העלבונות שספגתי
את החיוכים קיבלתי.
ורק דבר נותר
והוא המחר.
|
|
|
צ'מע, דוקטור,
אתה חושב שאני
צריכה לספר לחבר
שלי שיש לי
פטריה מדבקת על
הלשון?
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.