אני כבר לא יודעת מה לחשוב
אני חשה מבולבלת כל פעם
שאתה מסתכל עליי.
לא מבינה איך כל זה קרה?
איך אני לא מפסיקה לחשוב עלייך?
איך חשבתי שזה נגמר ואיך שוב
אני תקועה באותו המבט
שלא עוזב אותי לשנייה
מבט שכבש אותי שוב
אותו המבט שאני רוצה לזכור לנצח נצחים
אותו מבט שלא אשכח אף פעם בחיים.

ואתה ממשיך בדברים כאילו לא קרה כלום
ורק לפעמים מביט בי מבין כל השקרים
מביט בי שוב עם אותו החיוך, לא מפסיק
אתה ממשיך להטריד אותי למרות שאמרתי לא
אתה ממשיך לעשות לי את זה למרות שאני מביישת אותך
אתה ממשיך להסתכל עליי עם אותו המבט והחיוך.
אני יודעת שעשיתי טעות אבל אתה שוכח ממנה
וכל פעם מחדש מזכיר לי את האהבה.

גם אם אני מרגישה הכי חרא בעולם
אתה תמיד שם לצידי
למרות שאתה לא מעלה לי את החיוך כשאני חושבת עליך
אני עכשיו יודעת שגם אם אהיה עצובה
אתה לא תעזוב אותי עד שלא תראה את החיוך שלי
עד שלא תשמע את רעש צחוקי
אני יודעת שאתה לא תעזוב אותי
גם אם ארצה אתה בחיים לא תעזוב אותי
בגלל זה אני כותבת לך מכתב זה כדי שתדע על אהבתי אליך
אני יודעת שאולי לא תקרא את זה בחיים אבל אני אדע
שאני אמרתי לך פה מה אני בדיוק מה רגישה
פשוט כבר נמאס לי לחכות
נמאס לי לריב איתך, אני יודעת שאולי לפעמים אני רעה
אבל אני מנסה פשוט להיות אני עצמי
ולא רק להיות כל מה שאתה רוצה לעצמך.

רק תבין אותי שוב
תן לי את החופש שלי, תבין אותי כבר!
אני יודעת שאתה יודע מה אני מרגישה
אז למה לעזאזל אתה מחכה?
אם תבוא אליי עכשיו ותגיד לי מה אתה מרגיש
כי כבר נמאס לי לא להרגיש
אני רוצה להרגיש אותך, לאהוב אותך, לחבק אותך
להיות שלך...

אז תפסיק כבר לנפח לעצמך את האגו,
תפסיק את כל המשחקים
כי רק אני ואתה נצא מפה מנצחים...

רק אם תבקש...