נורית פרי / סיפור שמחעצוב |
באותו לילה
שתינו, צחקנו
היה סבבה
הגענו למסיבה
היה מפוצץ
אנשים התקרבו
והציעו לנו..
ואנחנו,
כמו מטומטמים
הסכמנו.
הפיתוי היה גדול,
והכאב
עוד יותר
יום ארוך
שמסרב להיגמר,
מתחת לאדמה
נועדנו
להיקבר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|