את עיוורת מאהבה
לא רואה אף אחד
חוץ מאותו אדם שנפלת לזרועותיו
את מרגישה בטוחה ומאוהבת כשאת בתוך זרועותיו
גל חום שוטף את גופך
חמימות נעימה ומגנה שכזו עוטפת ומחבקת אותך
ופתאום בבום...
כשאת לא מבינה מה קרה
חייך נפלו לתוך תהום
נפלו ואיבדו כיוון
את מבינה שהוא עזב
ואת מבינה שכבר אין לך אף אחד
את שקועה ומבועתת
מחפשת ונואשת לאותה התחושה
החמה והמגנה שעטפה
אבל אין
יש רק את תחושת העצב והגעגוע
שמכרסמת ודוקרת את ליבך
ובאותו יום הכל נגמר
חייך הסתיימו
כשהשארת אחרייך את מכתב ההתאבדות