מוקדש לאסף שעזר ועדיין עוזר לי בכל התקופה הזאת.

חשבתי שהיה לי הכל, ובעצם לא היה לי דבר
והכל חוזר אליי עכשיו, מכה בי שנית.
מנסה להבריח את המחשבות, אבל הן חזקות  ממני
ובעצם אני כל כך שבורה וחלשה.

כשהכל היה נראה כל כך מושלם
חייכתי לעצמי
חיוך כזה שמצליח להימרח רק ברגעים מיוחדים
והעולם - הוא חייך בחזרה בשלל צבעים.

אבודה בעולם כה מסובך להבנה,
שבו כל כך קשה לשרוד במעגל הזה
שפעם לקח אותי איתו למעלה,
וכעת מצאתי את עצמי,
אבודה כאן, במציאות, בתחתית.