|
אני משליכה עליי כמו הייתי אזדרכת
בזמן השלכת
אני פושטת שכבה אחר שכבה
אל תוך תוכי
תקופה אחר תקופה
אחורנית
צלקות הופכות פצעים הומים
בגרות למכאובי ילדותי
אני משליכה עצמי אל תהומות עברי
חוששת אך בוטחת
לעיתים פוסעת גם בנחת
זיכרונות רכים שוב מציפים
ואנוכי לא זכרתי
היו גם כאלה. |
|
|
לעוף זה הרבה
יותר טוב
מלעוף עם גלימה
אדומה וחליפה
כחולה נצמדת...
סופרמן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.