|
אני משליכה עליי כמו הייתי אזדרכת
בזמן השלכת
אני פושטת שכבה אחר שכבה
אל תוך תוכי
תקופה אחר תקופה
אחורנית
צלקות הופכות פצעים הומים
בגרות למכאובי ילדותי
אני משליכה עצמי אל תהומות עברי
חוששת אך בוטחת
לעיתים פוסעת גם בנחת
זיכרונות רכים שוב מציפים
ואנוכי לא זכרתי
היו גם כאלה. |
|
|
לא אכלתי ארוחת
בוקר, כי אסור.
לא אכלתי ארוחת
צהריים, כי
אסור.
ארוחת ערב דווקא
כן אכלתי, אבל
הקאתי את כל
החסה ישר
אחר-כך. עבודה
זה עבודה.
דוגמנית בווידוי
גסטרונומי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.