אינני יושבת בשקט
כשרוחי סוערת וזועקת
ברקע זיופים
של שירים מזרחיים
דכאוניים
שאותי מעצבנים

מחפשת חברים ורעים
במקום מלא אויבים
מחפשת מקום של שקט ומרגוע
בצבא חסר הגיון
בגף סוער,
מקום ובו הרבה ריבים
שקרים, התחמקויות
ובעיקר צביעות
אנשים כביכול נחמדים
שאותך רק מחפשים
והם לא הגרועים שבאנשים

אומרים שהצבא משנה אנשים
אבל אני מכירה אנשים
שלי  גורמים
לרצות להישאר מה שאני
ולהודות לאל
על הוריי
על משפחתי
על חבריי
ועל הערכים שלי

אני צריכה מקום
מבטחים שבו אוכל לחלום
על ידיד
ועל עתיד
טוב יותר
שלא אכתוב בו בסתר
שלא אתבייש להיות מי שאני
עם האמת שלי
מקום
שבו השקר הוא לא לגיטמי
מקום
שבו התקווה לעולם טוב יותר
אינו רק בדיה

נכתב אחרי יום גדוש פעולה...
מוקדש לאדיר החתיך, ליפית המצחקקת, לעמית הבדחן,לשני ויינרמן,
אקל החמציץ, עידן הסטלן (רקדן גו-גו), ליניב בעל הלב  גדול,
למאפיה התימנית - איתמר שירן (left) ויהודה, פיטל , גיורא
המטורף, אקונה מששה (לא רק בגלל הרוגע אלא גם בגלל החיוך),
סאני your wife loves you, לאבי שגר בשכונה של פושעים, , לאבנר
הגבר ולרחל ולמורן -אני אוהבת אתכן. מי אמר שמכונאיות לא
מקסימות?
 נ.ב. אני יודעת שזה נשמע כמו רשימת ד"שים מאקזיט... אבל
מסתבר שיש יותר אנשים טובים בגף שלי ממה שחשבתי...