את לא בוכה עליי
אין לך חיבור יציב למקורות
בשביל שתוכלי לדלות מהם טיפות התפכחות.
וכי אינך יודעת שצער אינו מספיק כדי להרוות שורשים?
הלא אמרת לי בעצמך, שנועדת לקמול
בין עלעלים טריים, נוטרים חיים ונוטפים זיעת צדקתך
צררת את העננים בתוך עינייך האפורות
ולא נתת להם תשובה.
ועכשיו את בוכה על גבעולך הקרוע
וסוגרת פתחי אויר, פתחי מילוט.
הניצן הנקטף לא ישוב להרוות צימאונו
מליבה השותת של שושנת שורשיו.
פרחים צריכים אור.
ומקומות טחובים נרקבים בסופו של דבר.