שירי יובל / במצולות |
עם בלון של שפיות אני צוללת,
אל תוך תוכי הסוער.
מחפשת רמזים בעבר,
לשפוך אור על תעלומת ההיום.
מי אני?
הילדות שוכנת בעמק בתולות הים.
במקום רגליים, סנפירים.
במקום מילים, בועות.
במקום אהבה, חלומות.
מי אני?
הבגרות נחבאת בספינה טרופה.
גלומה באוצרות הידע.
על ראש התורן אני מופיעה,
מדחיקה כאב אל הלא מודע.
מי אני?
נשיותי כדג זהב,
גבריותי ככריש,
שוחה עם הזרם ונלחמת בו.
מי אני?
נופלת למעמקים,
המעמקים של עצמי,
לפתע אני מבינה מי אני!!!
?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|