לא זוכר את המוסיקה כשהייתי תינוק
רק רואה חיוכים
באלבום התמונות וחושב שהייתי
מפותח לגילי
או שככה אמהות אומרות תמיד
לילדים
כשגדלתי שמעתי מנגינות עדינות
דו מי סול ילדותי מלודיה
פשוטה וחשבתי ועשיתי
אהבתי לעשות דברים של אחר כך
דברים מורכבים ונבונים
וגדלתי ועשיתי יותר
והייתי בונה ומרכיב ומתקן ושומע
מנגינות כבר שלמות עם מינור ודיאז
וחשבתי ואמא חייכה לעצמה איזה פוטנציאל
יש לילד
וכולם
אמרו יש לו יכולת ורצו שאגדל וגדלתי
ושמעתי סימפוניות אדירות, כינורות וטרומבון
והקמתי עולמות מאפר וקונסטרוקציות
וחשבתי שהמוסיקה כבר נורא חזקה
ואמא חייכה
גם כשהפסקתי לעשות
או שככה אמהות מחייכות תמיד
לילדים
וחשבתי כשהמוסיקה התגברה
והפסקתי לבנות ולהרכיב וכבר מזמן לא
תיקנתי
קילקלתי והמוסיקה נורא נורא חזקה
וגדלתי וחשבתי וכבר לא יכולתי אפילו
לשים דבר אחד על השני וכבר לא
יכולתי לבנות
והמוסיקה
גיבוב של רעש מחריש
כבר לא יכול לעשות כלום.

ואמא תמיד מחייכת.