בכל חברה בה חיים אנשים
הציבור מתחלק לאין ספור שיוכים
ישנה הפרדה בין קשיש לצעיר
ותהום פעורה בין עני לעשיר
יש הבדל מעמד בין איש ואישה
חלוקה בדיור, במנהג, בשפה.

ללא מאמץ תמצא הבדלים
בתחום העיסוק, בדת, בגזעים
כל אדם משתלב בתחום עולמו
גם אם יתקשה ימצא מקומו
ישנו קו מפריד, מודגש ועבה
ללא רחמים, מעמדות חוצה
ודוחק לשולי החברה, אנשים
שחרב עולמם, פגועים ונכים.

ישנם ילדים שנגזר גורלם
להיות מוגבלים מיום לידתם
ילדים שנולדו נכים מלידה
עם גוף מעוות או רגל פגומה
עיוורים, שעינם לא תדע לעולם
צבעים וצורות ודמויות משפחתם
פגועים במוחם שחיים ונושמים
שעד בוא יומם, יישארו ילדים.

אפשר עוד למנות אינסוף נכויות
חירשות וגדילה ופגיעה בריאות
מחלת ילדים שגברה על חיסון
נסיגה בתפקוד ושיתוק וניוון
ילדים שהיו תקווה להורים
יבלו את חייהם בכסא גלגלים
לעולם לא יחוו ריצה על החול
שחיה בבריכה, לקפוץ או לזחול.

ילדים מוגבלים, קולם לא נשמע
נדחקים, נשכחים בשולי החברה
עוברים לידך, אתה מתרחק
חושב שליטוף וחיבוק מדבק.
הכאב של מוכי הגורל הוא נורא
במרוץ החיים הם סובלים בדממה
אם שפר גורלך, אל תפנה מבטך
תן כתף וחבק, כמו היה ילדך.

החברה הבריאה, אדישה לכאב
מסיטה את ראשה ואוטמת הלב
במבצע התרמה, תורמת פרוטות
ונדמה, שעצמה את עיניה לראות...