|
בודדים ובודדים, כיום אנו צועדים
מנוכרים ומנכרים אחד בשני.
המערב עלינו עורב, כטורף
לילי ושקט. בצללים (ובהשקט) הוא מתכנן
את צעדיו. עד רגע הפיכחון, והוא הרגע בו
נטרף.
ביום ההוא ישא קולו ויבך,
יבקש ויתפלל לכפרה
אך האהבה והאחר כנראה לא יסלח. |
|
|
לפעמים אני שוכח
שיש אנשים
בעולם, אבל רק
לפעמים.
לפעמים אני שוכח
שיש חיות בעולם,
אבל רק לפעמים.
לפעמים אני שוכח
שיש צמחים
בעולם, אבל רק
לפעמים.
תמיד, אבל
תמיד... אני
שוכח שאני הוא
אני.
אלוהים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.