תמרה שלי / לאהוב אותך |
בלהט הרגע,
לאבד את שיווי המשקל
ולמעוד
כל הדרך
במורד המדרגות
וחשבתי,
לא יודעת
מה,
זה בטח ישאיר צלקת הגונה,
מלים נשכחות,
אך עורי נצרב
במגעך.
אני ידעתי אז -
זו הזדמנות שלי,
לא משנה כבר מה,
חייב הרי להיות משהו
שיכאיב יותר
מלאהוב אותך.
אני רק
כלי קיבולת
לאהבה,
קטן במתכוון כדי
לעלות על גדותיו,
רק
צרור מילים
הנפרם אל תוך
חלל חייך,
אולי המילים עצמן
או
המשמעות הרגעית שלהן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|