הוא לא התגלמות הדימיון, והוא לא חלום מופלא,
הוא מגיע כל יום, דופק בדלתה של הזריחה
ומודיע, שהוא הדבר הבא.
הוא מעיר את חולמי הלילה בקפלים המאובקים של נפשותיהם התועות
ואת החולמים בהקיץ ,שניסו להגשים את חלומותיהם
בעיניים פקוחות.
קרני השמש חודרות למקומות המזוהמים שהשאיר הלילה,
אבל הן עצמן לא מזדהמות. הן מחממות את נפשות דיירי
כדור הארץ, שחציין כמוהו הוא יום וחציין לילה.
בוקר חיינו אף פעם לא מאחר לבוא-
מפרש את תעתועי האתמול באור אחר
מבהיק ומתלקח,
ומדהים את קוראיו בזוויות החדשות
שיש לו בקשת רבת השמשות.
הבוקר הזה חדש ויפה
כמו ציפיית החולה האנוש לרופא-
נותן חיים ואור
לאפלה שמושכת את הנותרים
מאחור.