מהירות שאין לה סוף.
אופניים ירוקים ללא אוויר בגלגלים, ואני לפני עילפון, בקושי
נושמת, ממהרת - לא לאחר.
לקראת השיעור השלישי מתחילות להתעייף לי העיניים מהעדשות, ואני
משפשפת אותן.
כל האיפור נמרח לי.
הפסקה, מחששה... אתם יודעים, כל החברה, יושבים. בלאגנים,
סיגריות.
סחרחורת קלה שעוברת עליי, כמו אחרי כל סיגריה ואני הולכת עקום,
מקווה להתעלף בשביל תשומת לב.
אבל כמו תמיד - זה נשאר רק כתקווה עד לפעם הבאה שתהיה לי
סחרחורת מסיגריה.
כל החברה יושבים במועדון, גם אתה.
אבל אתה בפלאפון עם אמא שלך או עם אחת הידידות-לא ידידות שלך,
אלה שרוצות אותך ופשוט מנסות להתקרב אליך בדרכים אחרות.
כמוני.
שיעור חמישי שישי, אני מבריזה משעתיים מתמטיקה ואותך הוציאו.
"אז... מה קורה?" אני שואלת
"בסדר... יואו, איזה באסה, את לא מבינה, אני צריך עכשיו ללכת
לעונש שלי בגלל מה שאני וחבר שלי עשינו את יודעת, על הארון?"
ואני מהנהנת בראשי לחיוב, מקווה שלא תמשיך לדבר על השטויות
האלו ושתדבר קצת עליי, על זה שאני יפה.
"רוצה ללכת למחששה?"
"לא עזבי את זה, יריחו עליי"
"טוב" אני מרכינה ראשי במבט עצוב...
אתה חוזר לצפות בטלוויזיה באיזה סרט שלא אכפת לי מה קורה בו,
אבל אני עושה כאילו אני מתרכזת, כדי שלא אצטרך להסתכל עליך.
פעם ב2 דקות אתה מפנה אליי מבט ואני לא מחזירה לך, כדי לא
להיתפס בעיניים הגדולות שלך.
"תגידי, יש כלבו עכשיו?"
"כן, בא לך ללכת?"
אז הלכנו. חשבתי, אולי זו ההזדמנות לספר לו שאני דלוקה עליו...
אני אמצא זמן.
אני לוקחת פחית דיאט קולה וקינדר בואנו.
"קינדר בואנו - הדבר שעושה כל אדם למאושר, ברגע שיש לך אחד כזה
ביד אתה שוכח מהצרות ופשוט מתענג על הטעם הזה שבא לך לפה, כל
מי שמסביבך יכול לקפוץ לך ולא אכפת לך משום דבר חוץ מזה
שהקינדר בואנו עומד להיגמר לך."
אני מסבירה לו.
והוא רק מחייך ולא מבין מה אני רוצה.
לפניי בתור עוד הרבה אנשים שקונים ממתקים ומצרכים, ורק לו אסור
לקנות.
הוא עומד ליד, מסתכל בכל האוכל הזה שאנשים קונים לעצמם, בוהה
במבט תמים.
ואני לא יכולה להגיד לו שיפסיק כי אני יודעת שאם הייתי במקומו
הייתי עושה את אותו הדבר בלי לשים לב בכלל.
אני מגיעה לקופה ומבקשת שני נובלס.
נוסעים חזרה לכיתה. השיעור כבר נגמר וכולם בחוץ.
אנחנו מגיעים לכניסה והוא מתחיל לדבר עם החברים שלו, אני נכנסת
פנימה, שמה את הדברים שקניתי בתוך התיק, ויודעת.
אני יודעת שבפעם הבאה שאני אלך איתו לאנשהו אני אספר לו שאני
דלוקה עליו כבר מזמן.



חלומות טובים מדי, כמעט אף פעם לא מתגשמים.