אביטל אוקמן / כמו אל ים |
אינם חלים...
גלגליו בפיהוק ראשוני כמו אומרים
יש לאן לשאוף.
אנו החולמים...
והתמונות מטשטשות מצד לצד
שחורלבן
בוהק מרצד
והעומק אינסופי
כמו השקט שלך.
אבנים בולטות כאי באמצע ים
ואני עוד כאן
מול האופק,
על העוגן שעוד נשאר בי
מתנדנד
לא יודעת
אין החלטה
כמו תמה
מחכה לסימן מזערי, להשתקפות של טוב,
וחוזרת
הרחק כתמיד
להביט אל הים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|