כשאייל פלד מגיע הביתה, דבר ראשון הוא הולך לשחק כדורסל עם
חברים. לא תמיד יש עם מי לשחק, אבל כשאפשר, זה הדבר שהוא הכי
משתוקק אליו. החברים של אייל פלד גרים כל החיים שלהם בשכונה,
ונוסעים לחו"ל רק פעם בשנה עם האישה והילד בשביל לראות את פסל
החירות או יורודיסני. בגלל זה לפעמים זה משעמם לו לדבר אתם.
אבל לשחק כדורסל תמיד אפשר.
לאייל פלד יש כדורסל בהזמנה מיוחדת מחו"ל. הוא אסף אותו אחרי
שבועיים של המתנה מחנות ספורט קטנה בארצות הברית. זה בעצם
כדורסל של ספולדינג, כי אייל פלד רצה את הכדורסל הכי יקר
מהפירמה הכי מוכרת. הוא ביקש שעל הכדור יהיה מצויר בעבודת יד
ציור של העולם. כדור סל גלובוס. סה טו. זה עלה בערך 2000 דולר
אבל הוא לא היה מוכן להתפשר.
אייל פלד שמר את הכדורסל בבית שנים כי לא רצה שייהרס חלילה
וחס, עד שיום אחד אחרי שחזר מברזיל הוא החליט שהוא חייב להביא
את הכדור לשכונה להראות לחבר'ה. הוא הלך למגרש כולו התרגשות,
עם ראש בעננים וחזה נפוח, ונכנס דרך השער בגדר עם חיוך השמור
לפתיח של מסע עולמי. הוא החזיק ביד שמאל את הכדור כאילו היה
בגט או מסיכה אפריקאית מיוחדת. החבר'ה מהשכונה שיחקו חיובים
ואייל קרא להם בקולו העמוק:
"אהלן חבר'ה!"
"אהלן אייל! מה המצב אייל? מה קורה אתך גבר? איפה היית הפעם?
מה עשית? היו שם כוסיות? איפה היו כוסיות? מה עשית איתן?" אייל
פלד חייך חיוך אבהי והתחיל לספר על הטיול בברזיל לחמשת חבריו
המשולהבים. הוא סיפר על הרקדניות חשופות החזה בקרנבלים
האינסופיים, הוא סיפר על היערות הגשומים, הוא סיפר על הצלם
שהחליק על סלע טחוב ושבר את הרגל, ועל הבחורה הברזילאית השמנה
עם החזה העצום שהוא זיין במשך כל הטיול.

אחרי שאייל פלד סיים את הסיפור הייתה שתיקה שהייתה מעיקה
בשבילו אבל נעימה בשביל החברים כי הם דמיינו להם את כל המקומות
האקזוטיים שהיה בהם ואת האישה השמנה עם החזה הקולוסאלי. אייל
פלד סתם השתעמם. הוא חיכה שהם ישימו לב לכדורסל המיוחד. אחרי
חצי דקה נמאס לו והוא אמר:
"ראיתם איזה כדורסל יש לי, אנשים?" והחל לסובב את הכדור-גלובוס
על האצבע שעושה זין במיומנות. הוא סובב את הכדור במשך חצי דקה
והחברים השמיעו שריקות התפעלות. גם מהמיומנות של אייל פלד
בלסובב כדור על האצבע שעושה זין אבל בעיקר מהכדור המיוחד. הוא
יכל להמשיך כך שעות אבל אז אחד מהחברים אמר:
"אז יאללה אייל, יש משחק שלוש על שלוש?"
אייל פלד מצמץ בעיניו והפיל את הכדור על הרצפה כמו יצא מאיזה
טראנס שהיה שרוי בו. הוא הרים את הכדור והחל להעביר אותו מיד
ליד בתנועת ערסול.
"בטח יש משחק", אמר אחרי כמה רגעים. "תביא את הכדור שלך". החבר
הביט בו כלא מאמין.
"מה אתך יא ליצן? הבאת את הכדור הזה סתם? יאללה אני מת להרגיש
אותו. תביא זריקה לפחות".
אייל פלד הושיט את הכדור בחוסר רצון לחבר שחטף אותו מיד והחל
להקפיץ אותו בדרך לצעד וחצי. הוא הרגיש איך הלב שלו דופק
בחוזקה עם כל פגיעה של הכדור ברצפה וכשהכדור נכנס אל הטבעת הוא
הרגיש כאילו דחפו לו מטאטא אל תוך הרקטום.
"וואלה אחלה כדור יש לך", אמר החבר, ויתר החברים התאספו סביבו.
אייל פלד התחיל לצעוק שהכדור נורא יקר אבל החברים כבר החלו
להתמסר בו ולהעביר בין הרגליים. הוא משך בכתפיו והצטרף אליהם.
הם שיחקו שלוש על שלוש עד 20 והקבוצה של אייל פלד ניצחה.
אחרי המשחק כל החברים ישבו על הספסל הירוק שעל יד המגרש
והתנשמו והתנשפו. אייל פלד לא היה עייף. הוא היה בכושר מצוין.
הוא עמד והתבונן בכדור-גלובוס שלו. השמות של כל הארצות נמחקו
ועכשיו אפשר היה לראות את הקווים השחורים והנקודות הכתומות.
"תביא רגע את הכדור", אמר חבר אחר ואייל פלד זרק לו באדישות.
עכשיו זה כבר באמת לא שינה שום דבר.
"הוא כבר לא יפה כמו קודם, אתה יודע?" אמר החבר בקול מהורהר.
הוא התרכז בחלק שבין אירופה לאסיה.
"איפה ישראל פה..." מלמל. "אה הנה... וואלה לא רואים כלום כוס
אמו. הנה ירושליים... לא רגע... זה קהיר בכלל, שיט... נו...
יאללה קיבינימט". הוא זרק לאייל בחזרה את הכדור. "פייי אני
גמור", הוא נאנח.
"טוב יאללה הלכנו?" אמר חבר אחר שבקושי דיבר.
"כן... זזים... נתראה אייל. תהיה בקשר הא? תבוא לשכונה, אל
תשכח אותנו".
הם יצאו מהשער צוחקים ומתנשפים מעייפות, ואייל פלד עמד לבדו
באמצע המגרש וצפה בהם נעלמים מבעד לגדר. הוא לא היה עייף בכלל.