שוטוקיו איטנוט / שרידי שמיעה |
ברוח האיטית, העייפה,
אני שומע את ההד של אבא.
אני יודע
שאני בנקודה אחת בזמן
אבל אני נולדתי
והוא ילך
ואז למי אני אסמן (מה נשמע)
אז למה אני אף פעם לא אצייר
(אני אוהב אותך)?
רק אני אוותר, שומע
וכל השנים שלפני ילכו
איתך
תן לי, רק תן לי,
ללכת איתך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|