בלילות החמים כמו
בלילות הכי הכי קרים
אתה הלב שלי, השנאה
שלך שורפת אותי
אתה השביל שלי
כשאיש אותי אינו מכיר
בלילות הכי בודדים
כשאני מלקקת זכוכיות
ממרצפות העיר
אתה הדלק שלי
חודר כמו חץ ונמלט
מבלי עקבה להשאיר
מלבד דמעות מלח
ודמעות של דם
וטיפות מכתימות של דלק
על גופי הכה לא מושלם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|