1. כי זה בריא יותר
אם נחליף את נתחי הפרה או התרנגולת שאנו נוהגות/ים ללעוס בנתחי חתול או כלב,
גופנו ללא ספק יודה לנו על כך.
בעלי החיים שאנו אוכלות/ים גודלו בדרך כלל במשקים מתועשים, בהם מוקצב לכל חיה
שטח הגדול אך במעט משטח גופה (במקרה הטוב). השהייה הממושכת בתנאי צפיפות וחוסר
תזוזה כגון אלה, אחראיות כמובן לכמויות ענק של שומן רווי וכולסטרול, אשר
נאגרים בבוא העת גם בגופנו, ומגבירים משמעותית את הסיכון ללקות במחלות לב, לחץ
דם גבוה, בריחת סידן וסוגים מסוימים של סרטן (השד, הרחם, המעי הגס
והערמונית).
לעומת אותן חיות משק חולות, מצבו של הכלב או החתול שלך טוב בוודאי בהרבה.
אפילו אם חיית המחמד שלך נוהגת להתרוצץ אך ורק בין כתלי הבית, היא עדיין שורפת
מספיק שומנים בכדי שתהיה בריאה יותר מכל כבש, פרה או תרנגולת מבותרת המגיעה אל
מדפי המכולת הקרובה לביתך.
בנוסף לכך, אנו יכולות/ים לפקח ולדעת בדיוק מה נכנס לגופם של החתול או הכלב
שלנו, אך אין לנו כל מידע או שליטה על כמות ההורמונים, האנטיביוטיקה ושאר
הכימיקלים שהוזרקו על-ידי החקלאות המתועשת לתוך גופן של הנבלות שבפריזר, כשעוד
היו בחיים.

2. כי זה מוסרי יותר
בעלי החיים שנאכלים על-ידנו מדי יום עברו מסכת ארוכה כל כך של ייסורים וסבל,
עד שכמעט בלתי אפשרי לתאר אותה בכמה משפטים בלבד...
עגלים המופרדים מאמם עם לידתם ונכלאים בארגזי עץ צרים ביותר, כך שלא יוכלו
לזוז ובשרם יישאר לבן ורך; תרנגולות הכלואות כל חייהן בכלובים בהם הן לא
יכולות אפילו למתוח את כנפיהן, ואשר מקורן נקטם באכזריות בעודן אפרוחים,
בניסיון לרסן את  תופעת הניקור האלים (לעתים עד מוות) הנפוץ בקרב תרנגולות
כלואות, שהוא תוצר תנאיי כליאתן הקשים; אווזים המתקשים לנשום בגלל כבד מוגדל
הלוחץ על הריאות ומבקע את מערכת העיכול שלהם - ורשימת העינויים עוד רבים
ומגוונים. את אחד התיאורים המצמררים ביותר לכך נתן הסופר היהודי הדגול יצחק
בשביס זינגר כשאמר: "בשביל בעלי החיים, כל יום הוא טרבלינקה".
בעלי החיים שאנו מגדלות/ים בבתינו נהנים כמובן מתנאים טובים לאין-שיעור מאלו
הקיימים במשק המתועש, ועל כן המעבר לבשר חיות-מחמד יקטין את היקף הסבל השורר
בעולם, בכך שהוא יצמצם את מספר בעלי החיים המגודלים בשיטות ובתנאים אכזריים.

3. כי זה ידידותי יותר לסביבה
תעשיית הבשר היא אחד המזהמים העיקריים של האדמה, האוויר והמים. היא צורכת מים
בכמויות של עד פי מאה(!) ויותר מהכמויות הנדרשות לגידול מזון צמחי. היא גם אחד
האחראים העיקריים ל"אפקט החממה", בשל גז המתאן שפולטות מיליארדי החיות במשקים
(מתאן כולא קרינה ארוכת גל פי 20-25 מפחמן דו-חמצני, הנחשב לגורם העיקרי לאפקט
החממה, ופרה בודדת אחת פולטת למעלה מ-200 ליטר מתאן מדי יום). הפסולת של
מיליארדי החיות הללו מזהמת את הקרקע ואת מי התהום, וגורמת לתופעה של גשם
חומצי. הרחבת שטחי המרעה לבקר עבור תעשיית המזון המהיר מחסלת בהתמדה יערות גשם
באמריקה הלטינית ובמקומות אחרים בעולם.
אל מול תעשייה זו, נראה בן הבית הפרוותי שלך כידידה הטוב ביותר של איכות
הסביבה, הלא כן?

4. כי זה הוגן יותר
חישבו לרגע על האנשים קשי-היום המועסקים (לרוב בתנאי ניצול) על ידי תעשייה זו,
ועל העובר בנפשם. האם עלה פעם בדעתכם מה עובר על האדם הנאלץ לשחוט בעצמו פרה
מסכנה הנאבקת על חייה (בשחיטה כשרה על בעלי החיים להיות בהכרה מלאה בזמן
החיתוך), בכדי שאנו נקבל את חלקי גופה ארוזים באריזת ניילון נקיה וסטרילית?
האם תוכלו לשער מהן ההפרעות הנפשיות שנתגלו אצל אנשים אשר אולצו לקטום יותר
מ-400 מקורי אפרוחים בשעה, לדחוס בכוח תירס ישירות לקיבות אווזים באמצעות
צינור מתכת, לצרוב מספרים בברזל מלובן על גבי חיות מדממות במתקני ריסון או
לדחוס תרנגולים בארגזים קטנטנים אל תוך משאיות הובלה?
אכן, המסקנה היא פשוטה - ההגינות מחייבת אותנו לעשות ולו מקצת מעבודה מלוכלכת
זו במו-ידינו, והיכן טוב יותר להתחיל מאשר באותה ארוחה-על-ארבע המסתובבת
בביתנו?

5. כי זה מקובל
זכרו שבקהילות רבות במזרח הרחוק (כגון תאילנד וקוריאה) נחשב בשרם של חתולים
וכלבים למעדן, כך שגם אם בסביבתך הקרובה רואים באכילתם מעשה מזעזע, בכל זאת
כדאי לך להרחיב אופקים ולהוסיף טעמים וניחוחות חדשים לארוחותיך.
כל היצורים המסוגלים להרגיש, לסבול וליהנות, והשואפים לממש את נטיותיהם
הטבעיות, זכאים לחיות את חייהם בחירות ובהתאם לצרכים שלהם. חוסר יכולתם לדבר
ולחשוב כמונו, או לתבוע מאתנו את זכויותיהם, אינו יכול להצדיק את הפגיעה בהם.

העולם בו אנו חיים נגוע באינספור סוגים של אפליה וניצול. מקורותיו של ניצול
בני-האדם ומקורות הפגיעה בבעלי-חיים הם דומים, ואף בשיטות הפגיעה קיים לרוב
דמיון. כמעט תמיד עומד מאחורי הפגיעה דחף לרווחים כספיים. המרוויחים הגדולים
מן הניצול הכללי הנם שכבה צרה של בני-אדם - שבריר מאוכלוסיית כדור-הארץ - רובם
מארצות המערב, בני הגזע הלבן, ובני המין הגברי. אך יחד עם זאת, כל אחד מאתנו
מעורב גם הוא באי-צדק זה, בדרך-כלל כצרכן של מוצרים אשר ייצורם כרוך בניצול,
ושאינם נחוצים לנו באמת (אדרבא, לרוב יש בהם כדי להזיק). המאבק לזכויות
בעלי-חיים הוא חלק ממאבק כולל לעולם טוב יותר: לא רק מבחינה אידיאולוגית, אלא
גם ברמה המעשית. תעשיית הבשר, למשל, מבזבזת את משאבי כדור-הארץ על מנת לספק את
התזונה עתירת הבשר של תושבי צפון אמריקה, על חשבון מדינות העולם השלישי, אשר
מבראות את יערותיהן ומגדלות עדרי בקר במקום לייצר מזון לתושביהן; הניסויים
בבעלי-חיים מספקים פרנסה לשכבה מבוססת של עובדי מחקר, בעוד שהרפואה הציבורית
מוזנחת, וכיוצא בזה. בעלי-חיים ובני-אדם כאחד מאבדים בתרבות הנוכחית את ערכם
העצמי, ונמדדים אך ורק על-פי ערכי השוק הכלכלי - לפי מידת התועלת שיוכלו להפיק
מהם תאגידי הענק של הכלכלה הגלובלית.

מתן משקל ממשי לזכויותיהם של בעלי-חיים, פירושו שינוי גדול ומשמעותי (אך
אפשרי בהחלט ולטובה) באורחות חיינו. לא ניתן לדבר ברצינות על צדק, הזדהות עם
החלש, חמלה או כיבוד החיים בעודנו לועסים את גופותיהם המרקיבים של אפרוחים,
שלא ראו מעולם את אמם וגודלו בצפיפות באסמים אפלוליים. מתן משקל ממשי לזכויות
בעלי-חיים משמעו גם סיומן של תופעות אכזריות, מיותרות ובלתי-מוסריות רחבות
היקף, כגון ניסויים בבעלי-חיים, ציד, הרג בעלי-חיים עבור פרוותם, שימוש
בבעלי-חיים לבידור ועוד.

בעלי-החיים הם הקבוצה המדוכאת הגדולה ביותר על פני כדור-הארץ, וזו שהדיכוי
שלה מגיע לדרגות הקיצוניות ביותר של אכזריות. מדי שנה מעונים בישראל מאות
מיליוני בעלי-חיים באופן ממוסד ומתועש. עתידם נמצא בידי כל אחת ואחד מאתנו!